העולם המוזר של ביטוח רכב

ביטוח רכב הוא עניין רציני מאוד, במקרים רבים אפילו עניין של חיים ומוות. לדוגמא, ביטוח החובה לרכב שבזכותו יכולה המדינה להבטיח לכל נפגעי תאונות דרכים טיפול רפואי הולם. לכן, אגב, הוא חובה עפ"י חוק ואסור לנהוג במכונית שאינה מבוטחת בפוליסת חובה. רק כך יכולה מדינה לממן את ההוצאות הכרוכות בטיפול בנפגעי תאונות.

ביטוח רכב מקיף הוא אמנם פחות דרמטי, כי הוא קשור לנזקי רכוש ולא לנזקי גוף, אבל גם הוא עניין רציני מאוד. רק תחשבו על תאונה "קלה" ועל המחיר של חלקי החילוף והתיקון.

בלי כיסוי ביטוחי ההוצאה היתה צריכה לבוא יש מהכיס שלכם. אבל נניח שאתם לארג'ים עם עצמכם והחלטתם לקחת את הסיכון ולחסוך את עלות הביטוח המקיף, כל עוד מדובר ברכוש שלכם – המכונית – אתם גם יכולים להחליט שאינכם רוצים לתקן את הנזק ולחסוך אפילו יותר. אבל מה יקרה אם תגרמו נזק למכונית, או כל רכוש אחר, של מישהו? אתם חושבים שגם הוא יחליט לוותר על התיקון? ברור שלא, וההוצאה כמובן תיפול עליכם. אז בדיוק בשביל זה יש את ביטוח רכב צד ג'.

זהו המשולש של ביטוח הרכב: ביטוח חובה שמכסה נזקי גוף לנהג הרכב, לנוסעים שעמו ולהולכי רגל; ביטוח מקיף שמכסה נזק לרכוש שלנו; ביטוח צד ג' שמכסה נזק לרכוש של מישהו אחר. כפי שהבנתם – משולש רציני וחיוני. אגב, ביטוח צד ג' כלול בביטוח מקיף.

אלא שדווקא לנושא הרציני הזה יש גם צד משעשע בזכות תביעות מוזרות (בלשון המעטה) ובעיקר בזכות תירוצים מפתיעים של בעלי מכוניות. לא מדובר בהונאות ביטוח מתוחכמות או בעבריינים זדוניים, אלא באזרחים מן השורה שנקלעו, באשמתם או שלא באשמתם, לאירוע ביטוחי ופשוט בחרו בהסבר או תירוץ יוצא דופן ואף הזוי. הנה כמה דוגמאות מעולם…

נתחיל בהסבר "פשוט" של נהג לתאונה שנגרמה באשמתו: "אני לא יכול לדעת מי אחראי לתאונה, לא הסתכלתי". ואם כבר זווית ראייה, הקשיבו להסבר הבא של נהג אמריקני: "עין אחת הביטה למכונית שחנתה בצד, עין אחת הביטה לעבר המשאית המתקרבת ועין אחת הביטה על האשה הנאה מאחור". בלי עין הרע.

במקרים רבים מסתבר, לפחות עפ"י ההסברים של האנשים המעורבים, האחריות על השתלשלות העניינים נופלת דווקא על עצמים שונים שיש להם, כנראה, חיים משל עצמם. מספרת נהגת שגרמה להתנגשות בצומת סואן: "כל היום הייתי עסוקה בקניית צמחי נוי לבית. בדרך חזרה צמחה פתאום גדר חיה שהסתירה לי את הדרך". ואם זה לא משכנע אתכם, מה תגידו על הטיעון הבא? "עמוד הטלפון התקרב אלי במהירות. ניסיתי לסטות ממסלולו אבל לא הצלחתי הוא התנגש בי", כך הסביר נהג לשופט את המפגש של מכוניתו עם עמוד טלפון.

לא רק חוקרי ביטוח רכב ושופטים נאלצים לשמוע הסברים ותירוצים מופרכים לאירועי כביש, גם שוטרי תנועה. "סליחה אדוני השוטר", התנצל נהג שנתפס במהירות מופרזת, "נהגתי מהר מדי כי בלי המשקפיים אני לא יכול לראות את מד המהירות". שוטר אחר שעצר נהג בגין נהיגה מסוכנת שמע את זה: "השלכתי את פחית הבירה כי לא רציתי שאשתי תראה כמה אני שותה". אבל יכול להיות שהשיא שייך לנהג הבא: "אני יודע שנהגתי מהר, אבל פשוט ניסיתי להסיר את השלג מחלון הרכב כדי שאוכל לראות לאן אני נוסע".

מצד שני, גם מקרים מביכים במקצת מכוסים ע"י חברות הביטוח. כמו המקרה של תייר בריטי באתונה שמרוב התלהבות מקבוצת נערות יפהפיות שמשכו את תשומת לבו, נהג את מכוניתו הישר לתוך תחנת אוטובוס (שוממה למרבה המזל). חברת הביטוח הבריטית עדיין משלמת את הוצאות הטיפול של התייר הפוחז.

השתעשעתם? בואו נחזיר את העיניים אל הדרך; אחריות לאירוע תאונה אינה מונעת קבלת פיצוי הכלול בפוליסת ביטוח רכב. גם נזק שנגרם באשמת המבוטח מכוסה. רק אחריות זדונית, כלומר תאונה או נזק שנגרמו בכוונה תחילה, או בשל שימוש ברכב למטרות פשע אינם מכוסים ע"י הפוליסה. בתחום פגיעות הגוף, המכוסה באופן ממלכתי ע"י ביטוח החובה, הפיצוי הוא לכולם בכלל זה מעורבים שאינם מבוטחים כלל.

שתי מסקנות: נהגו בזהירות כדי שלא תצטרכו להסביר ולתרץ מה קרה והכירו את פוליסת ביטוח הרכב. בעידן האינטרנט קל להגיע למידע. אחרי שקראתם תוכלו לחפש גם מקרים נוספים של תביעות ביטוח רכב משעשעות, יש הרבה מזה ברשת.