האם לדירה בבית משותף יש צרכי ביטוח מיוחדים?

אנשים שבבעלותם דירה או בית יכולים להגן על רכושם באמצעות פוליסות ביטוח דירה – פוליסת ביטוח מבנה שמכסה נזקים לנכס עצמו (דירה או בית), ופוליסת ביטוח תכולה שמכסה נזקים לרכוש שבתוך הדירה.
בדרך כלל שתי הפוליסות, מבנה ותכולה, נרכשות יחד במטרה לקבל הגנה מלאה, אך ניתן לרכוש רק אחת מן הפוליסות. כלומר, ניתן לבטח רק את המבנה או רק את התכולה – כל אחד לפי הצרכים והיכולת.

עבור מי שגר בבית פרטי צמוד קרקע, השילוב בין שני המרכיבים של מבנה ותכולה, עם כל הכיסויים הדרושים מספק באמת הגנה מלאה. אבל למי שגר בדירה בבית משותף יש עוד כמה דברים לחשוב עליהם.

צמודי מבנה שלא צמודים לדירה

ביטוח המבנה כולל גם רכיבים שנקראים 'צמודי מבנה' – ארונות אמבטיה ומטבח, מערכות חימום תת ריצפתי, שטיחים מקיר לקיר וכד' נחשבים לצמודי מבנה. כל אלה דומים גם בבית פרטי וגם בדירה בבית משותף.

בדירה בבית משותף יכולים להיות צמודי מבנה שאינם ממש צמודים לדירה. לדוגמא: חניה פרטית בחניון, עמדת טעינה אישית לרכב חשמלי או חלק יחסי מהגג, מחסן אישי וכד'. כל אלה מכוסים במסגרת ביטוח המבנה.

עמדות טעינה לרכב חשמלי

המהפכה החשמלית כבר כאן. כל מי שרוכש כעת, או ירכוש בעתיד, מכונית חשמלית וירצה שתהיה לו עמדת טעינה בחניה הפרטית שלו בחניון הבניין, יצטרך לבטח את עמדת הטעינה, לא רק כנגד נזק לעמדה, אלא גם כנגד נזקי צד ג'.

החקיקה והתקנות בנושא עדיין מתגבשות, אך כבר כעת יותר ויותר ועדי בתים מחייבים בעלי רכב חשמלי, באמצעות תקנון הוועד, לבטח את העמדה בביטוח צד ג' כתנאי להצבתה בחניון הבניין.

שימו לב! הביטוח לעמדת הטעינה משויך באופן אוטומטי לביטוח המבנה ולא במסגרת ביטוח הרכב.

הגנה ביטוחית על הרכוש המשותף

בעלי דירות בבית משותף הם בעלי זכויות ברכוש המשותף בבניין – לובי, גג, מעליות וכד'. אם קורה נזק לרכוש משותף, כל בעל דירה אחראי באופן יחסי, בדרך כלל לפי כמות הדירות שבבניין. אם אין כיסוי ביטוחי לנזק, בעלי הדירות בבניין יישאו בהוצאות לפי חלקם היחסי ברכוש שניזוק.

רצוי שוועד הבית ידאג לביטוח המתאים לרכוש המשותף.
הוועד אינו חייב לרכוש ביטוח, לכן על בעלי הדירות לוודא שהם מכוסים, ואף לדרוש שהאחריות לביטוח תעוגן בתקנון הבניין. עלות הביטוח משולמת באמצעות מיסי ועד הבית.

אתם לא לבד (1)

בבית דירות עלול להיגרם נזק לדירה כלשהי בגלל אירוע ביטוחי בדירה שכנה. מקרה נפוץ הוא של נזקי מים כתוצאה מתקלות צנרת אצל השכנים. המצב האידיאלי הוא, שלאותם שכנים שאצלם התרחש האירוע  יש ביטוח צד ג'.

המשמעות היא, שבבית משותף יש תלות הדדית בין הדיירים. וזאת רק ההתחלה.

אתם לא לבד (2)

התלות ההדדית בין בעלי הדירות בבית משותף מתחדדת כאשר מדובר בנזק גדול לבניין כולו, למשל כתוצאה מרעידת אדמה.

במקרה של נזק הניתן לשיקום, למעשה ניתן לבצע את השיקום רק אם כל הדירות מבוטחות בביטוח מבנה, ויש גם ביטוח מבנה של ועד הבית. הביטוחים הללו הם בפועל מקור המימון לפרויקט השיקום. כאשר חלק מן הדירות אינן מבוטחות, כל בעלי הדירות נמצאים בבעיה.

לתשומת לב: כיסוי לנזקי רעידת אדמה הוא חלק מכיסוי הבסיס בביטוח מבנה, אך ניתן להסירו עפ"י דרישת המבוטח. לכן, לא מספיק לוודא שכל הדירות מבוטחות בביטוח מבנה, אלא גם שהביטוח כולל את הכיסוי לנזקי רעידת אדמה.

כאשר הנזק לבניין אינו ניתן לשיקום ויש להקים את הבניין מחדש, המצב עלול להיות אפילו יותר מסובך.

עם כיסוי 'ביטוח סכום נוסף' אתם לא תלויים באף אחד

תקרת הכיסוי בביטוח מבנה דירה היא עלות הקמת הדירה מחדש. ברוב המקרים הניצול של הכיסוי הוא חלקי, לתיקון נזק מסויים, אך אם נותר מצב בו יש הרס של מעל 70% מהנכס, נדרשת בניה מחדש של הנכס.

הרחבת 'ביטוח סכום נוסף' (מוכרת גם בשם 'ביטוח ערך קרקע') מביאה את תקרת הכיסוי לכפל הסכום של הקמת הדירה מחדש. כלומר, במקרה של הרס כללי מי שיש לו כיסוי 'ביטוח סכום נוסף' אינו תלוי בביטוח של בעלי הדירות האחרים, ויכול לקבל פיצוי מוגדל שיעזור לו למצוא נכס אחר.